טארק פארם בע"מ נ' מרג'י ואח'

החלטה

לפני בקשה לתיקון כתב הגנה ע"י הוספת טענה לפיה חתימת המבקשת כמושכת השיק הינה חתימה מזויפת ומי שחתם במקומה זייף את חתימתה ללא הרשאה וללא סמכות.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.עסקינן בתביעה שטרית אשר הוגשה ע"י משיבה 1 נגד המבקשת ונגד נתבעים נוספים. תחילתה של התביעה בבקשה לביצוע שטר שהוגשה במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח, לצורך ביצוע שיק מספר 5000370 על סך של 754,000 ₪, המשוך על חשבון הבנק של המבקשת. בקשת הביצוע הוגשה כנגד המבקשת ונגד נתבעים נוספים החתומים על השיק בתור מסבים. המבקשת והנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר. ההתנגדות התקבלה ולמבקשת ולנתבעים ניתנה רשות להתגונן.

2.בבקשתה זו, עותרת המבקשת להוספת טענת הגנה חדשה, לתצהיר שתמך בהתנגדות לביצוע שטר ואשר משמש ככתב הגנה (להלן: "התצהיר"), אשר לפיה "המבקשת תטען ותצהיר כי החתימה המתיימרת להיות חתימתה כמושכת השיק נשוא בקשת הביצוע הינה חתימה מזויפת ומי שחתם במקומה זייף את חתימתה, ללא הרשאה וללא סמכות ועל כן אין למשיבה כל עילה שטרית נגדה".

3.לטענת המבקשת, בחודש 12/2006 הבחינה המבקשת כי מספר שיקים המשוכים על חשבונה, בין היתר השיק נשוא תביעה זו, נאבדו מפנקסי השיקים כשהם "בלאנקו", לא חתומים וללא פרטים. המבקשת הגישה תלונה על כך במשטרה עובר למועד פירעונם. בהמשך התברר למבקשת כי בעלה משך את השיקים מחשבונה, לרבות השיק נשוא התביעה, וכי הוא זה אשר חתם בשמה ללא ידיעתה וללא קבלת הרשאתה. לטענתה, היא סברה כי טענת הזיוף של החתימה נכללה בתצהירה, אולם התברר כי הטענה נטענה באופן חלקי. מכאן, היא דורשת הוספת התיקון הנדרש. לעניין עיתוי הגשת בקשה זו, טענה המבקשת כי אמנם התיק מתנהל משנת 2007, אולם אין בכך כדי לחסום את דרכה, שכן התיק לא היה פעיל משנת 2008 עד 2012 וכי לא התקיימה אף ישיבה שדנה בגוף המחלוקת.

4.מנגד טענה המשיבה כי דין בקשה זו להידחות משלושה טעמים מרכזיים:

א. שינוי חזית וסתירת הגרסה הקודמת, שכן לטענת המשיבה טענת הזיוף של חתימת השיק מעולם לא נטענה ע"י המבקשת כי הזיוף אשר נטען בתצהיר התייחס אך ורק לסכום השיק ולא לאמיתות החתימה. מה גם, מדובר בטענה עובדתית הסותרת באופן מוחלט את טענותיה העובדתיות האחרות שנטענו בתצהיר. הרי המבקשת הודתה כי היא מסרה את השיק כשיק בטחון.

ב. היעדר אפשרות דיונית לתיקון כתב ההגנה, שכן, לטענתה, תחילתו של תיק זה בבקשה לביצוע שטר, כשההתנגדות לביצוע שטר התקבלה אך ורק לגבי העילות שצוינו בהתנגדות עצמה. על כן לא ניתן בשלב זה להעלות טענות חדשות מעבר לאלו שנטענו במסגרת אותה התנגדות שהתקבלה.

ג. מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי רב לאחר שעברו שש וחצי שנים, לאחר שהיו למבקשת אין ספור הזדמנויות ולאחר שהמשיבה הגישה את תצהיר עדותה הראשית, ללא התייחסות לטענת הזיוף של השיק, וימים ספורים לפני דיון ההוכחות.

דיון

5.בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

על מנת שבית המשפט יתיר את תיקון כתב הטענות, קיימים שני תנאים שמבקש התיקון נדרש למלא. תנאי מהותי, לפיו התיקון המבוקש דרוש לשם בירור הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; ותנאי פורמאלי, לפיו יש לצרף תצהיר לבקשה לתיקון כתב טענות, המפרט את העובדות נשוא הבקשה וכן העובדות שבגינן מתבקש התיקון.

בענייננו אין חולק כי התנאי הפורמאלי מתקיים, ועיקר המחלוקת היא סביב התקיימות התנאי הראשון.

6.האם טענת הזיוף הועלתה במסגרת תצהיר המבקשת שצורף בתמיכה להתנגדות?

עיון בתצהיר המבקשת מלמד כי המבקשת לא העלתה טענת זיוף חתימתה על השיק נשוא התביעה. אומנם בסעיף 10 לתצהיר הועלתה טענת זיוף אולם טענה זו הופנתה כלפי המשיבה בגין זיוף סכום השיק:

"הנני להצהיר כי המשיבה בחרה לזייף את השיק נשוא בקשתה ולשרטט עליו סכום בדיוני אשר אינני חייבת לה, להציגו לפרעון, לפתוח בגינו את התיק דנן בלשכת ההוצאה לפועל ולבקש עיקולים במעמד צד אחד ובטרם מתן אזהרה..."

למעט סעיף זה, לא הועלתה בתצהיר כל טענת זיוף, לא בצורה חלקית ולא בצורה מלאה וברורה.

כאן המקום לציין כי אומנם המשיבה טענה בסעיף 39 לתצהירה כי בדיון אשר התקיים ביום 04.11.13 נטען ע"י המבקשת, לאחר שהוצג כתב הערבות, כי החתימה המופיעה על כתב הערבות אינה של המבקשת ולאור זאת הגישה המשיבה חוות דעת של מומחית גרפולוגית, אולם עיון בתצהיר ובחוות הדעת הגרפולוגית מלמד כי טענה זו התייחסה אך ורק לשאלת אמיתות חתימת המבקשת על כתב הערבות ולא על השיק נשוא תביעה זו.